RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

המלחמה בהון השחור בישראל ובעולם

המדינות מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן כדי למנוע מקלטי מס. הסכמים נחתמו בין ארצות הברית וישראל לשיפור האכיפה, ובנקים שוויצרים דורשים מישראלים לסגור חשבונות שהחזיקו אצלם. אז אולי גם אתם תעשו גילוי מרצון?

אף אחד לא אוהב לשלם מיסים, זוהי תובנה נכונה בין אם מדובר באדם פרטי, שכיר, עצמאי או תאגיד עסקי. אשר על כן, רשויות המס במדינות העולם משקיעות מאמצים ומשאבים רבים על מנת להקטין את היקפי העלמות המס. זו בוודאי אינה תגלית מרעישה: כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אל קפונה, שהיה מראשי הפשע המאורגן בארצות הברית, הורשע ונכלא לא בגלל הפשעים החמורים שביצע במסגרת מעורבותו ב'מאפיה', אלא בעקבות חוקי המס שאפשרו לממשל האמריקני לגזור את דינו בגין העלמות מס.

מאז זרמו מים רבים בירדן וחוקים רבים נחקקו בישראל ובעולם, ואם הייתי צריך לסכם במשפט אחד את שנת 2014, בהיבטים הכלכליים ובהיבט של אכיפת החוק, הייתי אומר כי היא מסמלת, יותר מכל, "עליית מדרגה" במלחמתן של מדינות העולם בתופעת ההון השחור ובמאמציהן להגדלת רשת החייבים בדיווח לרשויות המס.

בחודשים האחרונים קיבלו תושבים ישראלים רבים הודעות מהבנקים שלהם בשווייץ, לפיהן עליהם לסגור את חשבון הבנק שלהם היות והבנק אינו מעוניין לנהל חשבונות של לקוחות, אשר בגינם קיים חשד שהם נובעים מנכסים שלא דווחו לרשויות המס בישראל, וזאת גם במחיר של הפסד מעזיבתם של אותם לקוחות. בנוסף, במהלך החודשים האחרונים נשלחו על ידי רשות המיסים דרישות לכ-100 אלף תושבים למילוי פרטים על נכסיהם ומקורות ההכנסה שלהם.

ארצות הברית היא נושאת הדגל והחלוצה בכל הקשור למלחמה במעלימי מס. הדין האמריקני מחייב אמריקנים או בעלי גרין קארד כדלקמן:

1. הגשת דוח שנתי של ההכנסות לכל אזרח, ללא קשר למקום הימצאו

2. דיווח על חשבונות בנק זרים שמנוהלים מחוץ לארצות הברית

3. תשלום בגין מס עזבון ומס מתנות.

לשם ההשוואה, רשות המיסים בישראל פוטרת בכל שנה מגזרים רבים באוכלוסייה מהגשת דוח שנתי, והחובה לתשלום מס עיזבון בוטלה החל משנת 1981. אם כך, מה נשתנה? מהן הפעילויות אשר מאפיינות את אותה "עליית מדרגה" במלחמה העולמית בהון השחור?

בחודש יולי האחרון נחתם הסכם בין ישראל לארצות הברית בדבר שיפור אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת ה-FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act), לפיו חייבים כל הבנקים בעולם לוודא שהכספים של לקוחותיהם, שהינם בעלי אזרחות אמריקנית, מדווחים כדין.

ההסכם מסדיר את אופן העברת המידע לרשויות המס בארצות הברית באמצעות רשות המסים בישראל, אשר תקבל את המידע מהגופים הפיננסיים בישראל. המידע שיימסר יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל על ידי אזרחי ארצות הברית, בידי בעלי גרין קארד, או של אזרחי ארצות הברית שמחזיקים בבעלות של ישות משפטית שיש להם החזקה מהותית בה.

יש לציין כי בהתאם להסכם, המועד הראשון להעברת המידע לארצות הברית הינו 30.9.2015, ובמסגרתו ייכללו נתונים לגבי מחזיקי חשבונות שהינם אזרחי ארצות הברית ועל היתרות בחשבונותיהם לסוף שנת 2014. הסכמים נוספים דומים נחתמו בין ארצות הברית ומדינות נוספות כגון: יפן, שוויץ ועוד.

פעילותה הנמרצת של ארצות הברית להעמקת הרגולציה בתחום זה, מאלצת את כל מדינות העולם לחתום על הסכמים ביניהן ויוצרת לחץ בקרב הבנקים בכל רחבי העולם. זה גורם ומעודד מדיניות של איסוף מידע וחשיפה של כל אותם אלה שלכאורה אינם משלמים מיסים כנדרש. במקביל, מטילים האמריקאים קנסות כבדים על בנקים שנחשדים כמסייעים למעלימי מס. בישראל, לדוגמה, בנק לאומי צפוי לשלם קנס כבד של כשני מיליארדי שקל וגם בנקים אחרים צפויים לשלם קנסות כבדים.

בנוסף, העולם הדיגיטלי של היום מעניק משנה תוקף לפריסה הגלובלית של עסקים בעולם, ומסייע לרשויות האכיפה להפוך את הנסיבות לנגישות יותר, היות וניתן לחשוף כיום כמעט כל מידע ומדינות שאוספות מידע גם מעניקות אותו. יתר על כן, מסתבר כי במקרים רבים לרשויות המס במדינות רבות יש יכולות מודיעיניות טובות, המקנות להן אפשרות לברר מהיכן נובעים מקורות ההון והכנסות של ציבור האזרחים שלהן. שיתוף הפעולה והחלפת מידע בין מדינות ה-OECD מצמצמת משמעותית את אלמנט הסודיות מצד אחד, ומגדילה משמעותית את הסיכון לחשיפת מידע בגין ההון וההכנסות מול רשויות המס, מצד שני.

ברם אולם, בעוד שבארצות הברית קיימים כבר היום כללים ברורים, הרי שבמדינות אחרות הנושא נמצא עדיין בתהליך של הבשלה. יש לציין כי עצם ההחזקה של חשבון זר אינו מהווה עבירה פלילית, אולם אי-הדיווח על החזקתו עלול לגרור במקרים רבים לחשיפה פלילית, וזאת ללא קשר האם קיימת או לא קיימת חבות מס בגין ההכנסות מהון.
יתירה מכך, מגמה זו הלכה והתעצמה גם בישראל, כך שאם בעבר תושב שהכנסותיו נבעו ממשכורת שהסתכמה עד לרף מסוים היה פטור מהגשת דוחות שנתיים – הרי שכיום חל כרסום במגמה זו, המתבטא בהרחבת חובת הדיווח גם על משקיעים בסכומים נמוכים יחסית בשוק ההון, ועל מחזיקי דירות להשקעה בארץ ובעולם. כפועל יוצא מכך, רשת המדווחים לרשויות המס הולכת וגדלה. מגמות אלו גורמות לפחד אצל כל אדם שמחזיק נכסים פיננסיים ונכסים ריאליים בלתי מדווחים, על פי רוב מחוץ לישראל, ובמקרה של אזרח אמריקני אדרבא ואדרבא, שכן הוא חשוף על פי הדין האמריקני לסנקציות פליליות חמורות, עד לכדי מאסר של עשר שנים. זאת בנוסף לתשלום המס המתחייב בתוספת ריבית וקנסות שיושתו עליו בגין אי הדיווח.

מה עושים? מסתירים ומסתכנים – או מדווחים? ארצות הברית מעמידה לרשותם של אזרחיה כמה חלופות, החל מהמרה של הליכים פליליים בקנסות כספיים וכלה בוויתור על אזרחותם. סבורני כי ברירת המחדל של נקיטה באמצעים כה קיצוניים, כמו ויתור מרצון על זכות האזרחות, אינה הפתרון ובייחוד לנוכח העובדה שלא מעט טעויות בדיווח נעשו בתום לב ומחוסר ידיעה, ולא בשל כוונה פלילית.

בישראל, רשות המסים פתחה לאחרונה חלון הזדמנויות בפני הנישומים והעמידה לרשותם מכשיר הקרוי הליך של "גילוי מרצון", שבמסגרתו ניתן ליהנות מחסינות פלילית ובד בבד להסדיר את חוב המס האזרחי כמתחייב. מטרת הפנייה לרשות המסים במסגרת ההליך של "גילוי מרצון" היא "להלבין ולהכשיר" את הכספים בישראל ובכל מקום אחר בעולם.
אחד המסלולים שרשות המיסים מאפשרת הינו אנונימי, קרי, הבקשה לגילוי מרצון מוגשת ללא השם של בעל ההון הבלתי מדווח. שמו המלא של הנישום יימסר לרשות המסים אך ורק לאחר הסדר מוסכם עם פקיד השומה בהיבט של מיסוי ההון וההכנסות.
יש לציין כי מסלול זה מוגבל למשך שנה מיום פרסומה של הוראת השעה בנושא, קרי, מיום 7.9.2014. אשר על כן, מניסיוני רב השנים כיועץ ומלווה של לקוחות פרטיים ותאגידים עסקיים, המנהלים את פעילותם העסקית בכמה מוקדים, הן בארץ והן ברחבי העולם, אני ממליץ לפנות לרשות המסים, בסיוע של מומחה מקצועי ובעל מוניטין בהליך של "גילוי מרצון". המומחה יכול להיות רואה חשבון או עורך דין, המתמחים במיסים ויסייעו במתן השירותים הבאים:

  • ייעוץ בבחירת המסלול הנכון לאחר שנלקחו בחשבון ההיבטים של הפעילות הבינלאומית של הלקוח
  • סיוע בהכנת המסמכים והכנת האישורים הנדרשים
  • הגשת הבקשה וייצוגו של הנישום מול רשויות המס, לשם השגת הסדר אופטימלי אודות חוב המס ובהתאם לנסיבות
  • מעקב ובקרה של כל ההליך עד לאישורו הסופי על ידי רשות המיסים.

לסיכום, העולם העסקי של היום הוא "כפר גלובלי" קטן המאופיין בהתרחבותם של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, אשר משפיעים באופן ישיר ובלתי אמצעי על התושבים החיים באותן מדינות. בעולם העסקי המודרני, הקשרים הכלכליים הללו מתבטאים, בין היתר, בשינוי "פאזה" בהתייחסותן של המדינות לנושא אכיפת המס: לא עוד רגולטור המשמש "חותמת גומי" של אמנות למניעת כפל מס, לא עוד שתיקה שבהסכמה לקיומם של מקלטי מס באיי הבתולה ובאיים אקזוטיים אחרים, כי אם חבירה אקטיבית של רגולטורים במדינות השונות, שעושים יד אחת לגיבוש הסכמות שתאפשרנה שיתוף והחלפת מידע ביניהן, לשם מציאת פתרון גלובלי ומקיף לבעיית ההון השחור בעולם.

 לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב YNET

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר