RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

שמים קץ לסודיות

המגמות המתפתחות באמצעות שיתוף והחלפת המידע בין מדינות ה-OECD מגדילה משמעותית את הסיכון לחשיפת הנכסים וההכנסות מול רשויות המס. מה לעשות כדי להימנע מתרחישי אימה?

לאחרונה פורסם שוב כי רשות המסים נערכת לעליית מדרגה נוספת במלחמה בהון השחור ושולחת לאחרונה פניות לנישומים רבים, וכן לכאלה שחצו את גבולות המדינה בתדירות לא שגרתית, רכשו רכבי יוקרה או גם לאלה ששיפצו את ביתם בסכומים חריגים. הפנייה היא למלא שאלון בדבר פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל.
כחלק ממלחמתה בהון השחור, מסמנת רשות המסים מדי פעם יעדים חדשים. בעבר היו אלה אנשי עסקים המרבים לנסוע לחו"ל לצרכי עסקים וקיים ספק לגבי מקום תושבותם, אמנים, המופיעים בארץ ובחו"ל ועוד.

כעת מרחיבה רשות המסים את "יריעת" המס ומפעילה פרויקט רחב יותר של איתור "לקוחות" חדשים לרשת המס. יתירה מזו, מדובר במגמה חוצה גבולות, אשר התגברה בשנה האחרונה – בין היתר מפעילותה הנמרצת של ארה"ב, המאלצת את כל העולם לחתום על הסכמים של חשיפת מידע בנקאי (FATCA) ובכך מעודדת מדיניות של איסוף מידע וחשיפה של כל אותם אלה שלכאורה אינם משלמים מסים כנדרש, מה שגורם לכך שמדינות האוספות מידע הן גם מעניקות מידע.

החל מסוף שנות ה-90, התיר הדין לתושבי ישראל להחזיק נכסי נדל"ן והון פיננסי, אולם רק ב-2003 חל שינוי בשיטת המס הישראלית לפיו המיסוי הוא פרסונאלי ולא טריטוריאלי, כפי שהיה קיים במשך שנים רבות עד לאותו מועד, קרי נישום יהיה חייב במס בין אם ההון והנכסים נמצאים בישראל ובין אם מחוצה לה. ברור לכל, אי דיווח על הון והכנסות הוא עבירה פלילית, שהסנקציה בגינה עלולה להיות חמורה מאד בין אם הדבר נעשה ביודעין ובין אם לאו. העולם הדיגיטלי של היום מסייע להפוך את הנסיבות לנגישות היות ואפשר לחשוף כמעט כל מידע. יתר על כן, מסתבר כי במקרים רבים קיימות לרשויות המס יכולות טובות לברר מהיכן נובעים מקורות ההכנסה של נישום זה או אחר.

ברם אולם, רשות המסים מאפשרת חלון הזדמנויות בדמותן של פעולות אקטיביות של הנישום למולה, בהן ניתן להמיר הליכים פליליים במה שקרוי:  "הליך של גילוי מרצון". רוצה לומר, הנישום מגיע מיוזמתו לרשות המסים ומגלה את מחדליו.

הליך גילוי מרצון – למי הוא כדאי?

כמי שמלווה ומייעץ במשך שנים רבות ללא מעט תאגידים עסקיים ואנשי עסקים פרטיים, אני נחשף לטעויות בדיווח, שלא אחת נעשות בתום לב או מחוסר ידיעת החוק.
לאותם נישומים מומלץ ליזום ולתקן את הטעויות שנעשו בדרך של הליך של גילוי מרצון. קל וחומר, גם לנישומים שחלק מהונם נמצא במחשכים ובמקומות עלומים ושאין להם הסברים משכנעים על מקורם מומלץ להגיע מיוזמתם לרשות המסים לשם הסרת המחדל ולנקוט בהליך של גילוי מרצון.
יש לציין, כי המגמות המתפתחות באמצעות שיתוף והחלפת המידע שבין מדינות ה-OECD הנובעות מהחלטת הארגון לקרוא לכל המדינות החברות בו, להחליף ביניהן מידע באופן גורף מצמצמת את הסודיות בצורה דרסטית מצד אחד, ומגדילה משמעותית את הסיכון לחשיפת הנכסים וההכנסות מול רשויות המס, מצד שני.

מגמות אלו צריכות להדיר שינה מעיניו של כל אדם המחזיק נכסים פיננסיים ונכסים בלתי מדווחים אחרים, על פי רוב מחוץ לישראל, שכן הוא חשוף לסנקציות פליליות ובנוסף לתשלום המס המתחייב והקנסות הצפויים בגין אי הדיווח.
על מנת להימנע מתרחישי אימה כאלו, אני סבור כי כדאי לפנות בהקדם לייעוץ ולאחריו לפנות לרשות המסים בבקשה לבצע הליך של "גילוי מרצון" שבמסגרתו ניתן יהיה ליהנות מחסינות פלילית והסדרת חוב המס האזרחי כמתחייב.
מן הראוי לציין כי רשות המסים יוצאת בימים אלה בהנחיות חדשות למשרדי השומה על האופן בו הם צריכים לנהוג בתרחישים כאלה במטרה להעניק לנישומים תמריץ חיובי וודאות לגמר ההליך בזמן סביר. בסופו של יום, מדיניות שכזו היא בבחינת WIN WIN לשני הצדדים, שכן המדינה תוסיף מזומנים לקופתה. והנישומים? הם יוכלו לחזור לנשום לרווחה ולישון בצורה רגועה יותר בלילה.

הכותב הוא שותף מנהל וממייסדי RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח, ושימש בעבר נשיא לשכת רואי חשבון בישראל.

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה בכלכליסט

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר