RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

מגזין 12.2.19

Newsletter-thumbnail-image.jpg

כתבות ופרסומים

  • "מנהל RSM אירופה: חברות ה- Middle Market החליפו את הגדולות כמאיץ להנעת כלכלת העולם" – ראיון עם גרגור שמידט, מנהל אזור אירופה של RSM רשת ראיית החשבון והייעוץ הבינלאומית. המאמר פורסם בעיתון מעריב ב- 5.2.2019. (לראיון המלא לחץ/י כאן).
  • "הביטוח הלאומי דורש מבעלי מניות בחברות ארנק עשרות אלפי שקלים" – ראיון עם רו"ח שוקי מיניבצקי, אשר פורסם במעריב ב- 5.2.2019 (לכתבה המלאה לחץ/י כאן).
  • "העלייה המינורית של ישראל מהמקום ה-54 למקום ה-49 במדד קלות עשיית עסקים (Doing Business) היא בבחינת שמחת עניים – מאמר פרי עטו של רו"ח ראובן שיף אשר פורסם בגיליון חודש ינואר 2019 של מגזין "הבנקאות הפרטית" (למאמר המלא לחץ /י כאן).
  • ראיון עם רו"ח ראובן שיף אשר שודרבתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל ב- 11.2.2019 (מדקה 8:30 ועד דקה 14:35).  -לראיון לחץ/י כאן.

עדכונים והודעות

  • החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים ("חוק הגמ"חים") -

פורסם ברשומות החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, הידוע בכינויו חוק הגמ"חים. יש לציין, כי במסגרת הוראות התחולה של החוק נקבע, כי תחילת החוק הינה, ככלל, שלוש וחצי שנים מיום פרסומו, תוך שנקבע, כי משרד האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות בצו את המועד האמור, אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות ליישום הוראות החוק. חוק הגמ"חים כולל, בין היתר, תיקון עקיף (תיקון מס' 250) לפקודת מס הכנסה, לפיו על אף האמור בסעיפים 135ג ו- 196 לפקודה (שעניינם ביישום הוראות ה- FATCA ובנושא חילופי מידע), בתקופה שמיום 1.8.2018 ועד יום תחילתו של חוק הגמ"חים, יראו עמותה או חברה לתועלת הציבור שעיסוקה במתן אשראי שאינו נושא ריבית ליחיד או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור, כמוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה לעניין יישום הסכם בינלאומי, הסכם לחילופי מידע, הסכם יישום או הסכם FATCA, אם נמסר למוסד הפיננסי המדווח אישור של רואה חשבון על הגשת דו"ח שנתי לרשות המסים לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודה. כמו כן, במסגרת חוק הגמ"חים נכלל תיקון עקיף לחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה משנת 2015 ו- 2017) [לחוק הגמ"חים במלואו – לחץ/י כאן].

עמדות חייבות בדיווח לשנת 2018

רשות המסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת 2018, הכולל 7 עמדות חדשות בתחום מס הכנסה בלבד, בנושאים המפורטים להלן:

  • עמדה מס' 52/2018 – יתרת זכות שקוזזה מעלות דירה שהועברה לבעל מניות בחברה בהתאם להוראות המעבר לסעיף 3(ט1) לפקודה;
  • עמדה מס' 53/2018 - חזקת ההכנסות בחברת מעטים לפי סעיף 62א לפקודה;
  • עמדה מס' 54/2018 - הכנסת עבודה שמתקבלת בידי תושב חוץ בגין עבודתו בישראל;
  • עמדה מס' 55/2018 – אי "הפשרת" או אי ייחוס עלות מניות לעניין חישוב הרווחים שלא שולמו וסכומים הרווחים הפסיביים/ההכנסות הפסיביות כמשמעותם בסעיף 75ב לפקודה (שעניינו חברה נשלטת זרה);
  • עמדה מס' 56/2018 – לא יינתן זיכוי עקיף בפירוק חברה זרה ע"י חברה ישראלית;
  • עמדה מס' 57/2018 – הפסד שמקורו בחוץ לארץ ושנוצר לתושב חוזר ותיק או עולה חדש בתקופת ההטבות;
  • עמדה מס' 58/20018 – קיזוז הפסד הון שנוצר בעת מכירת נכס בידי תושב ישראל לראשונה, תושב חוזר ותיק או תושב חוזר לאחר תום תקופת ההטבות.

העמדות הנ"ל מתווספות לרשימת העמדות שפורסמו בשנות המס 2016 ו- 2017, ובדוחות לשנת המס 2018 יש לדווח על כלל העמדות שפורסמו בשנים 2016-2018. יצוין, כי בשנת המס 2018 לא פורסמו עמדות חדשות בתחומי מכס ומע"מ, כך שימשיכו לחול מלוא העמדות שפורסמו בשנים 2016-2017.

נזכיר, כי ככלל "עמדה חייבת בדיווח" לעניין מס הכנסה, הינה עמדה העומדת בניגוד לאחת מן העמדות שפורסמו ע"י רשות המסים עד תום שנת המס שבה מוגש הדוח ואשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך 7 שנות מס לכל היותר.

[לרשימת העמדות החדשות החייבות בדיווח בתחום מס הכנסה – לחץ/י כאן].

  • עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2019 -

ביום 16.1.2019, פורסמה הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 1/2019, במסגרתה מפורסמים הסכומים המעודכנים של מדרגות מס רכישה לשנת 2019, בהתאם לעליית שיעור המדד [לפי הוראות סעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין], אשר בשנת 2018 עלה בשיעור כ- 1.9% [להוראת הביצוע וסכומי מדרגות המס המעודכנים – לחץ/י כאן].

פסיקה

פס"ד שלמה ריזמן - עסקת מכירת מניות הכוללת מכירה של מוניטין אישי

בשנים האחרונות, לא הכירו רשויות המס, ובתי המשפט הלכו אחר מגמה זו, במקרים בהם נעשה ניסיון לכלול במכירת מניות את מרכיב המוניטין האישי. פסק דין ריזמן, עליו יורחב להלן, הינו דוגמא למקרה בו שייכו לבעל המניות מוניטין אישי-עסקי הניתן למכירה, כאשר התחייבותו של בעל המניות המוכר לאי תחרות מהווה חלק ממרכיב המוניטין אותו מכר.

עובדות המקרה הינן כדלקמן: המערער, תושב ישראל, ניהל והחזיק ב- 100% ממניותיה של חברת ש. ריזמן בע"מ ("המערערת"), שהינה חברה משפחתית. בשנת 1986, המערער ייסד חברה פרטית בשם אזימוט טכנולוגיות בע"מ ("אזימוט") – היא החברה הנמכרת. בשנת 2000, מניותיה של אזימוט נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ובמועד זה הודיע המערער על בחירתו בחלופה של דחיית מועד חבות המס בגין הרישום למועד מכירת המניות בפועל. לאחר כשנתיים, 19% ממניות החברה  הוקצו למשקיע זר וכעבור מספר שנים נרכשו מניות אלה ע"י חברת אלביט מערכות בע"מ ("אלביט"). בשנת 2009, לאחר מו"מ בין אלביט למערער, הושגו הסכמות לפיהן מניות המערער באזימוט תימכרנה לאלביט, כאשר נקודת המוצא בקשר עם התמורה הייתה שהמערער יהא רתום להצלחת המיזוג ולצורך כך גם יעביר לאלביט את המוניטין שלו בתחום הפעילות של אזימוט. במקביל לרכישת כל זכויותיו של המערער באזימוט, אלביט רכשה את כל יתרת המניות המוחזקות בידי הציבור בבורסה. המערער הסכים לתנאי זה, ובלבד שהתמורה עבור מכירת זכויותיו לא תיפגע. במסגרת ההסכם שנחתם בין אלביט לבין אזימוט, עליו חתם גם המערער באופן אישי, התחייב המערער שלא להתחרות באלביט במשך 4 שנים; וכן, להעמיד את המוניטין שלו בתחומי העיסוק של אזימוט לרשות החברה הממוזגת (התחייבות ללא הגבלת זמן). במסגרת הדיווחים על העסקה (לבורסה, לרשות ניירות ערך ולרשות המסים), דווח גם על העברת מוניטין המערער לאלביט. אחת המחלוקות עליה נסב פסק הדין הייתה האם יש למסות את מלוא התמורה מהעסקה למכירת מניות או לראות את התמורה ככזו שחלקה שולם בגין מוניטין אישי של המערער. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בהתייחס לסוגיה זו ראשית, בחן בית המשפט את השאלה האם היה למערער מוניטין אישי תוך שהוא משיב על שאלה זו בחיוב וקובע, כי המקרה של המערער וחברת אזימוט מהווה את אחד מאותם מקרים חריגים שצוינו בהלכת שרון: העדים היו תמימי דעים כי המערער היה "הפנים" של אזימוט, הגורם שהיווה את "כוח המשיכה" כלפי לקוחות ובמידה רבה, הלקוחות ראו זהות, כמעט מוחלטת, בין אזימוט לבין המערער. על רקע קביעה זו, בחן בית המשפט האם המוניטין האישי של המערער הועבר לאלביט כחלק מהעסקה. בית המשפט ציין, כי הסממנים העיקרים המלמדים על מכירת נכס מוניטין והעברתו אל החברה הרוכשת הם תניית אי-תחרות, העברת חוג לקוחות, פעולות המוכר ל"העברה חלקה" של העסק, מכירת העסק כ"עסק-חי", כוונת הצדדים לעסקה, אופן הצגת העסקה בהסכם,  אופן הדיווח לרשויות המס ולרשויות אחרות, העברת סיכונים/סיכויים הכרוכים במוניטין ועוד. בית המשפט קבע, כי יישום סממנים אלו במקרה זה מוביל למסקנה ברורה שכתוצאה מהסכם המיזוג העביר המערער לאלביט גם את המוניטין שלו [ע"מ 35155-10-14 שלמה ריזמן נ' פקיד שומה כפר סבא – לפסק הדין לחץ/י כאן].

ביטוח לאומי

  • חבות בדמי ביטוח לאומי בגין "דיבידנד רעיוני" מחברות ארנק

לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 235 לפקודת מס הכנסה בקשר עם חברות ארנק, המוסד לביטוח לאומי החל לשלוח לבעלי חברות הארנק דרישות לתשלום דמי ביטוח נוספים. במסגרת מגעים עם הנהלת המוסד לביטוח לאומי הושגה הסכמה, לפיה כל עוד לא פורסמה עמדה רשמית, ניתנה הוראה לכל סניפי המוסד להקפיא את החובות בגין הדיבידנד הרעיוני. מכיוון שהקפאה זו אינה מבוצעת באופן אוטומטי, מומלץ כי בעל השליטה בחברת הארנק יפנה למשרדנו על מנת שנפנה למוסד לביטוח לאומי כדי להקפיא את דרישת התשלום.

מצורפת לעיונכם כתבה בנושא כפי שפורסמה בעיתון "מעריב", במסגרת מובאת עמדתו של רו"ח שוקי מיניביצקי, שותף בכיר במשרדנו ומומחה לענייני ביטוח לאומי, בנושא [לכתבה – לחץ/י כאן].

  • חבות בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסה ממכירת נכס

יחיד בעל עסק דיווח, במסגרת הדו"ח השנתי לשנת המס 2017, על הכנסות ממכירת נכס. לאחר הגשת הדו"ח השנתי והוצאת שומה ממס הכנסה, קיבל היחיד מהביטוח הלאומי דרישה לתשלום דמי ביטוח לאומי כעצמאי. האם ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי לביטול הדרישה לתשלום דמי ביטוח לאומי כעצמאי, שכן זו אינה הכנסה מיגיע אישית?

רו"ח שוקי מיניביצקי, שותף בכיר במשרדנו, משיב:

החבות בדמי ביטוח לאומי בגין ההכנסות המדווחות ע"י המבוטח, נקבעת בהתאם לסיווגן של ההכנסות לצרכי מס (על פי הנתונים המועברים למוסד לביטוח לאומי ע"י מס הכנסה). לפיכך, ככל שההכנסה דווחה במסגרת הדוח השנתי כהכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד (שדה 150 בדוח השנתי), אזי היא תחשב, לעניין ביטוח לאומי, כהכנסה של עצמאי ותחויב בהתאם. מנתוני השאלה עולה, כי במקרה זה מדובר ברווח הון, אך מכיוון שלמוסד לביטוח לאומי אין שיקול דעת בכל הנוגע לאופן סיווג ההכנסה והוא פועל בהתאם לנתונים המתקבלים ממס הכנסה, אזי רק לאחר תיקון הדוח השנתי וסיווג ההכנסה באופן המתאים (קרי, כרווח הון), יעודכנו הנתונים בהתאם במוסד לביטוח לאומי ותצא דרישה מתוקנת ומעודכנת לתשלום דמי ביטוח לאומי.

 

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר