RSM Shiff Hazenfratz Co
Languages

Languages

מגזין 27.5.18

 

Newsletter-thumbnail-image.jpg

 

 

כתבות ופרסומים

 

  • "מפרק קבוצת אור מבקש להפחית החוב לרשות המסים באמצעות משרד RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח – כתבה שפורסמה ב"גלובס" ב- 22.5.2018. לכתבה לחץ/י כאן.
  • "הירידה בשער הדולר: האם על הממשלה להתערב או לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם?" – מאמר דעה פרי עטו של רו"ח ראובן שיף, אשר פורסם במגזין הבנקאות הפרטית של חודש מאי 2018.   למאמר לחץ/י כאן.
  • "החל מ-2019 יחול מהפך חשבונאי בעקבות תקן IFRS  חדש בנושא חכירות" – כתבה שפורסמה במעריב ב- 10.5.2018.  לכתבה  לחץ/י כאן.

 

עדכונים והודעות

  • מדריך שאלות ותשובות בנושא ההערכות לתקנות ה- GDPR, אשר נכתבו ונערכו על ידי הרשות להגנת הפרטיות של ישראל –

בתאריך ה-25 במאי 2018, נכנסו לתוקפן תקנות ה- GDPR) General Data Protection regulation) של האיחוד האירופי.

תקנות אלה, מהוותעדכון ותיקון של דיני הפרטיות שקבע הפרלמנט האירופי ב־1995, ומטרתןלהתאים את הרגולציה האירופית למציאות הדיגיטלית שהתהוותה במהלך 20 השנים האחרונות, לצמיחתן של הרשתות החברתיות ולהתקדמות הטכנולוגית המואצת.

תקנות ה- GDPR אשר יחולו על כל המדינות החברות ב-OECD (לרבות בישראל) מרחיבות באופן משמעותי את התקנות המתייחסות לשימוש והגנה על מידע אישי וייאלצו חברות רבות לערוך שינויים מרחיקי לכת בתהליכי העבודה ובמערכות המידע שלהן וביניהם: הצגת תיעוד מפורט של אופן עיבוד המידע בארגון, עריכת סקרי סיכונים העוסקים בהגנת המידע , מינוי אחראי ארגוני לתחום ועוד.

גם חברות ישראליות תושפענה מהתקנות הללו, שכן תקנות ה- GDPR  יחולו על כל חברה המספקת שירותים או מוצרים לשוק האירופי. (למדריך המלא לחץ/י כאן).

  • זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים

רשות המסים פרסמה הנחיה בדבר זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. מטרת ההנחיה הינה לאפיין את המקרים בהם ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ולכן אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות. בהתאם להנחיה, ניתן לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד ואין לזקוף שווי לעובדים, בהתקיים כל התנאים שלהלן:

  • צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים (כגון מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, נדרשת עבודת צוות וכו');
  • ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע;
  • ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם;
  • העובדים אינם זכאים לצרף בת/בן זגו לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו;
  • פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. ככל שחלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשת, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות;
  • לו"ז הפעילות נקבע או מאושר ע"י המעסיק;
  • הפעילות נערכת בישראל;
  • מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. וכן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.

בכל מקרה שאינו עומד בתנאים המצטברים הנ"ל ובהבהרות והדגשים הנוספים שנקבעו בהנחיה, אזי יש לזקוף שווי הטבה לעובדים (להנחיה – לחץ/י כאן).

 

  • החלטות מיסוי בנושא שינויי מבנה ומס ערך מוסף
  • החלטת מיסוי 2291/18 בנושא שינויי מבנה – עניינה של ההחלטה במיזוג סטטוטורי בין חברות (על פי הוראות סעיף 103 לפקודה), אשר להן פעילות עסקית שההכנסות מהן צפויות להתחייב במס בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה. החברה המעבירה והחברה הקולטת הוקמו לפני מספר שנים והן נמצאות בשלבי סיום הפיתוח של המוצרים שבכוונתן למכור. עובר למועד המיזוג, טרם נבעו, לכל אחת מהחברות המשתתפות בשינוי המבנה, הכנסות מהפעילות העסקית הקיימת בהן, אך במועד זה קיים צפי ריאלי (הנשען על תחזית מבוססת) להפקת הכנסות מפעילות עסקית, כך שבשנה שלאחר המיזוג צפויות הכנסות בחברה הקולטת בסכום של מיליוני ₪, אשר צפויות להתחייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודה. מטרת המיזוג הינה, בין היתר, לצורך ניהול ותפעול מאוחד של פעילותן העסקית ולשם השגת יתרון לגודל בין החברות המתמזגות. במסגרת ההחלטה ניתן אישור למיזוג לפי סעיף 103ט(ד) לפקודה  בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בפקודה ובהחלטת המיסוי.
  • החלטת מיסוי 6369/18 בנושא מס ערך מוסף – עניינה של ההחלטה בחברה פרטית הרשומה כעוסק, אשר במסגרת פעילותה רוכשת מספקים תושבי חוץ, ביניהם גם חברות קשורות וצדדים שלישיים ("הספקים הזרים"), שירותים ונכסים בלתי מוחשיים שונים, כגון רישיונות לשימוש בתוכנות, שירותי מו"פ ועוד ("השירותים והנכסים הבלתי מוחשיים"). במסגרת ההחלטה ניתן אישור להוצאת חשבונית מס עצמית מרכזת אחת לחודש בגין התמורה שתשולם לספקים הזרים במהלך אותו חודש בשל יבוא השירותים והנכסים הבלתי מוחשיים, כפוף להתקיימות התנאים המפורטים בהחלטה.

[את החלטות המיסוי ניתן למצוא באתר רשות המסים בקישורית –https://www.misim.gov.il/tmmisuyweb/frmAbsSearch.aspx?cur=4].

 

פסיקה

 

  • פס"ד אור שרה – בית המשפט קבע כי אין להתיר ניכוי הוצאות או קיזוז הפסדים בגין הפרשי שער של מטבע חוץ  –

המערערים הינם בני משפחה המחזיקים בחברות משפחתיות. בתקופת הערעור החזיקו החברות, בין היתר, בפיקדונות צמודים למט"ח, אשר הניבו הכנסה מריבית. אחת הסוגיות שעלתה במסגרת הערעור הינה האפשרות לנכות הוצאות או לקזז הפסדים מהפרשי שער מול ריבית מפיקדון. באשר לאפשרות לנכות את הפרשי השער כהוצאה אל מול ההכנסה מריבית, נקבע, כי הפרשי שער אשר פטורים ממס, ככלל, אינם מהווים הוצאה הניתנת לניכוי במישור הפירותי. לדברי בית המשפט, לא כל חסרון כיס או סיכון שמתממש וגורם להפסד, מהווה הוצאה מותרת בניכוי. במקרה בו רצה המחוקק להכיר בהפרשי הצמדה כהוצאה מוכרת, הוא קבע זאת מפורשות, למשל בהקשר של הפרשי הצמדה כחלק מהוצאות מימון בגין הלוואה [כקבוע בסעיף 17(1)(א) לפקודה]. אף שהמחוקק התיר ניכוי הפרשי הצמדה במקרה של הלוואה – הוא לא עשה זאת ביחס לפיקדון, אשר לגביו (בניגוד להלוואה) אין מדובר בהוצאות מימון, אלא בסיכון שנטל הנישום כשבחר להחזיק במט"ח. בית המשפט הוסיף וציין את הוראת סעיף 9(13) לפקודה, לפיו לו הפרשי השער היו חיוביים, הרי שהם היו פטורים ממס, ועל אף שבכל הנוגע לניכוי הוצאות לא קבוע הכלל הדורש חיוב במס לו היה מדובר בהכנסה, בדומה לכלל החל בעניין קיזוז הפסד, הרי שאין להתיר את ההוצאה לאור סעיף 18(ג) לפקודה. באשר לטענתם החלופית של המערערים בדבר האפשרות לקזז הפסדים הנובעים מהפרשי שער, נקבע כי אין לקבל טענה זו ולו מהטעם שבפרשת בראל (עע"מ 7486/14 בראל נ' מדינת ישראל – רשות המסים) כבר נפסק, כי ריבית והפרשי הצמדה הינם שני מקורות שונים, והמשמעות היא שאינם ניתנים לקיזוז לפי סעיף 28 לפקודה. בית המשפט אף דחה את טענת המערערים בדבר התזה של קיזוז "הפסד תוך מקורותי" [דהיינו שניתן לקזז הפסד מול הכנסה בין שני תתי מקורות כגון ריבית והפרשי הצמדה, מאחר ששניהם משתייכים לאותה קטגוריה הקבועה בסעיף 2(4) לפקודה], שכן ניתן לקזז הפסד רק מאותו מקור, אף אם מדובר בתת מקור כגון דיבידנד, ריבית או הפרשי הצמדה – כל אחד מאלה מהווה מקור בפני עצמו. בית המשפט אף התייחס להוראות סעיף 28 לפקודה וקבע, כי לשונו של סעיף 28 אינה כוללת הפסד מעסקה בעלת אופי מסחרי כהפסד המותר בקיזוז, ואף מסתמן שהיא אינה מותרת בקיזוז לפי הפסיקה. מעבר לקביעה שריבית והפרשי הצמדה הינם מקורות נפרדים, התבסס בית המשפט על כך שרווח שהיה מופק מהפרשי שער חיוביים לא היה חייב במס, ועל כן אין להתיר את קיזוז הפרשי השער השליליים כהפסד [ע"א 1038/17 אור שרה בע"מ ואח' נ' פקיד השומה למפעלים גדולים – לפסק הדין לחץ/י כאן].

?איך נוכל לסייע לך

צור עמנו קשר עוד היום בטלפון 03-7919111 או שלח לנו שאלות, תגובות או הצעות.

צור קשר